אחרי 3 אקזיטים וסטארטאפ חדש שעוד לא נחשף, שי מורג טוען: "כסף אף פעם לא היה המטרה"

‍

שי מורג הוא יזם סדרתי שעומד מאחורי שלושה אקזיטים מרשימים. נפגשנו לשיחה מרתקת על מה שמניע אותו להמשיך ולהקים חברות בישראל, גם אחרי שהכסף הפסיק להיות שיקול. פרק חדש בפודקאסט של גיא קצוביץ'

‍

מה גורם ליזם שמכר שלוש חברות במאות מיליוני דולרים לחזור שוב לנקודת ההתחלה? לא מדובר בצורך כלכלי, אלא בדחף עמוק יותר: הרצון לבנות, לפתור בעיות מורכבות, ולשחק את המשחק מחדש. שי מורג, יזם סדרתי שחתום על שלושה אקזיטים מרשימים (Integrity Project, Secdo ו-Ermetic), הקים בתחילת 2024 סטארטאפ חדש שנמצא עדיין מתחת לרדאר.

מאחוריו שורה של תפקידים ונקודות מפנה: אחרי שמכר את Ermetic ל-Tenable תמורת כ-265 מיליון דולר, שימש כסמנכ"ל בכיר וראש תחום אבטחת הענן בחברה הרוכשת. לפני כן הקים את Secdo, שנמכרה לפאלו-אלטו נטוורקס תמורת 100 מיליון דולר, ואת Integrity Project, שנמכרה למלנוקס ב-2010. את דרכו החל כמנהל מוצר בצה"ל.

בפרק חדש של הפודקאסט של גיא קצוביץ', שוחחנו עם שי על מה שמניע אותו גם כשכסף הוא כבר לא הסיפור. דיברנו על ההבדלים בין יזם בתחילת הדרך ליזם שכבר ראה דבר או שניים, על הטעויות הנפוצות שיזמים עושים בעולמות ה-AI, על מקומו של ההייטק בתוך הטלטלה הישראלית – וגם על האחריות האישית שיזמים נושאים איתם כחלק מהחברה שהם בונים בתוכה.

‍

‍

‍

‍

אחרי שלושה אקזיטים מצליחים, יכולת לפרוש בשיא אבל בחרת להמשיך. מה מניע אותך?

‍

"אני מרגיש שאני עדיין בתחילת הדרך. בכל פעם שאני מקים חברה, אני מבין יותר טוב איך עושים את זה נכון, וזה מסקרן אותי. זה כמו לשחק שחמט, רק שהפעם אתה לא מול יריב אחד, אלא מול שוק שלם, מול טכנולוגיה, תזמון, ותהליך בניית הצוות. זה משחק אינסופי. אחרי האקזיט של Ermetic לקחתי קצת זמן לחשוב. לא קפצתי מיד לדבר הבא, רציתי להבין מה באמת מעניין אותי עכשיו.

בתחילת 2024 הקמתי סטארטאפ חדש, שעוד נמצא ב-Stealth. התחום מרגש אותי, יש בו גם פוטנציאל עסקי וגם תחושת שליחות. כסף אף פעם לא היה המטרה עבורי. אני חושב שכסף משנה חיים, נותן שקט, מאפשר לחיות רגוע יותר – אבל הוא לא נותן משמעות. מה שמניע אותי זה אהבה לבנייה, האתגר, האנשים, וההזדמנות לעשות משהו שמשפיע על אחרים".

‍

אתה מרגיש שהפכת ליזם טוב יותר עם הזמן?

‍

"אני חושב שעם השנים למדתי לשאול את השאלות הנכונות. בהתחלה, אתה מתלהב, רץ, מקים – אבל לא תמיד עוצר לחשוב אם אתה באמת פותר בעיה גדולה, אם יש לך ערך אמיתי. היום אני הרבה יותר ביקורתי כלפי הרעיונות שלי, מבין טוב יותר את החשיבות של תזמון, של פוקוס, ושל בניית צוות חזק. למדתי גם כמה זה חשוב לבחור את האנשים הנכונים. ב־Ermetic היה לנו צוות מייסדים מדהים, שהיה כיף לעבוד איתו. וזה לא מובן מאליו, בסוף, אתה מבלה עם האנשים האלה יותר זמן מאשר עם המשפחה שלך. אם אין חיבור ותקשורת טובה, זה פשוט לא מחזיק לאורך זמן. אני גם נלחץ פחות. פעם כל משבר הרגיש כמו סוף העולם. היום אני יודע לקחת אוויר ולהבין שזה חלק מהדרך. בנוסף, הבנתי שזה לא מספיק לבנות משהו טכנולוגי מרשים – צריך להבין מי באמת צריך את זה, ולמה שיבחרו דווקא בך".

‍

איך אתה רואה את ההשפעה של AI על השוק, על יזמים, ועל עתיד העבודה?

‍

"אנחנו נמצאים בשלב מוקדם מאד של מהפכת ה-AI, וקשה להבין עד הסוף את עומק ההשפעה שלה, אבל אין ספק שזה עומד להיות שינוי דרמטי. אנחנו נראה מקצועות שלמים משתנים, תעשיות מסורתיות עוברות התאמה, והכישורים שיידרשו ממי שנכנס לשוק העבודה יהיו שונים לגמרי.

ליזמים זו תקופה מסקרנת – יש הרבה רעש, הרבה הזדמנויות, אבל גם הרבה אשליות. צריך להיזהר לא לרדוף אחרי כל טרנד ולוודא שאתה באמת מביא ערך. יש הרבה יזמים שקופצים מהר מדי, מתלהבים מהטכנולוגיה, רצים להקים משהו סביב GPT או מודל אחר, אבל שוכחים לשאול את השאלה הבסיסית – מה הערך שאני יוצר פה? יש הרבה פרויקטים שמרגישים יותר כמו דמו מורחב מאשר מוצר אמיתי. יזמות בעולמות האלה דורשת המון אחריות, כי כשאתה עובד עם טכנולוגיה כל כך חזקה, ההשפעה יכולה להיות רחבה.

אבל עבור מי שבאמת מבין את הטכנולוגיה ויש לו תובנה עמוקה – זו תקופה מדהימה. אפשר לבנות כלים שיחסכו זמן, יגדילו פרודוקטיביות, ויפתחו דלתות חדשות. זה גם יכריח אותנו לחשוב מחדש על הערך האנושי. מה אנחנו מביאים לשולחן שמודל לא יכול לחקות? אני לא חושב שזה ייקח מאיתנו הכול, אבל זה כן יזיז את הגבינה. ואנחנו צריכים להיות מוכנים לזוז יחד איתה".

‍

‍
איפה ישראל נמצאת במירוץ הזה? אנחנו מדביקים את הקצב?

‍

"ישראל היא מעצמת סייבר, ויש כאן יזמים מדהימים. אבל בכל מה שקשור לליבת ה-AI  – בניית מודלים, דאטה רחב היקף, תשתיות, אנחנו עדיין מאחור. אין לנו את מאגרי המידע שיש לגופים כמו גוגל, אמזון או מדינות כמו סין וארה"ב, ואנחנו גם לא משקיעים מספיק באקדמיה ובמחקר בסיסי בתחום. אבל יש לנו חוזקה אחרת, יכולת מצוינת לקחת טכנולוגיות קיימות ולבנות מעליהן שכבות ערך עסקי אמיתי. לכן אני לא חושב שישראל תפתח את מודל הבינה הבא שישנה את העולם, אבל כן יכולה להוביל את הדרך בה המודלים האלה הופכים לחברות אמיתיות, עם מוצר וללקוחות אמיתיים".

‍
‍

איך אתה רואה את ההייטק הישראלי בתוך כל מה שקורה כאן – מצב בטחוני, כלכלי, חברתי?

‍

"מה שמדהים בהייטק הישראלי זה החוסן שלו. הוא עובר משברים כלכליים, פוליטיים, ביטחוניים – וממשיך לרוץ. אני לא אומר שזה לא משפיע, ברור שזה משפיע: יש ירידה בהשקעות, אי ודאות, יותר טיסות החוצה, חברות חושבות פעמיים. אבל בסוף, יש כאן תרבות יזמית חזקה, כישרון, ורצון לבנות. וזה לא הולך להיעלם, להיפך. בתקופות כאלה צומחים דברים מדהימים. הרבה מהחברות הכי חזקות קמו מתוך משברים. זה לא קל, אבל זה גם לא סוף העולם. זה אתגר שצריך להתמודד איתו, ואנחנו יודעים להתמודד.

אני גם מאמין שיש לנו אחריות כאזרחים – לא רק כבעלי חברות – להיות מעורבים, לקחת חלק, לעזור, להשמיע קול. לא חייבים לבחור צד, אבל כן חייבים לבחור לא להיות אדישים. אנחנו חיים פה יחד קודם כל כבני אדם, וזו לא רק זכות אלא חובה להיות מעורב".

‍

איזו עצה היית נותן ליזמים שמתחילים היום?

‍

"העצה שלי היא להתאהב בבעיה, לא בפתרון. הרבה יזמים באים עם רעיון שהם אוהבים, אבל לא שואלים את עצמם אם באמת יש שם בעיה שצריך לפתור. תבינו טוב את השוק, דברו עם לקוחות, נסו להבין מה באמת כואב להם. אם תתאהבו בבעיה, תוכל לזוז, לשנות, להתאים את עצמכם. אם תתאהבו בפתרון – אתם עלולים להיתקע עם משהו שאף אחד לא צריך".

‍

‍

הפרק המלא מחכה לכם כאן