9
דקות קריאה
24.11.2024
ניוזלטר

גיליון נובמבר 2024: האם אתם אמיצים מספיק כדי לחיות חיים טובים יותר?‎‎‎

שלום וברוכים הבאים לניוזלטר מס' 8,

למי שעוקב אחרי החדשות, התקופה האחרונה הייתה מעיקה ומטלטלת מאין כמוה. נדמה שאנחנו חיים במעין תוכנית ריאליטי מתמשכת, שבה רף הריגוש רק הולך ועולה - עם עוד ועוד אירועים ביטחוניים, פוליטיים ותרבותיים שמציפים אותנו. וכשנדמה שכבר הגענו לשיא, מופיעה דרמה חדשה.

כל זה החזיר אותי אל הגיליון הראשון שלנו, "כשהווליום כאן עולה, סימן שאנחנו חיים", בו עסקתי במורכבות החיים בישראל - המקום שבו הרעש, הצפיפות והאינטנסיביות הם חלק בלתי נפרד מהיומיום. כן, הכל פה רועש ונפיץ יותר, אבל גם עוצמות החיים גבוהות יותר - משמעות החיים מוחשית יותר, העשייה אינטנסיבית, הקשרים החברתיים עמוקים יותר, וגם הקפה - בהתחייבות - טעים יותר.

רבים מאיתנו מתחילים לחשוב על איכות החיים רק כשמשהו משתבש: כשהזוגיות מתרחקת, כשאי-אפשר לחשוב על להגיע לעבודה מחר בבוקר, או כשהגוף (והנפש) מאותתים על שחיקה. המשפט הקבוע של מטפלים זוגיים הוא שלוקח לזוגות בממוצע בין שלוש לשש שנים להגיע לטיפול אחרי שהופיעה בעיה משמעותית בקשר. גם לי זה קרה בעבודה ובחיים, ש"סחבתי" את הבעיות שלי עוד יום ועוד יום, עד שהצטברו לחודשים ושנים - ואז הגיע המשבר והתפוצץ בקול גדול.

בשנים האחרונות עלו אצלי שאלות תחת הכותרת "להביט היכן שחשוך" - להתבונן על האתגרים בחיינו, ממש לחפש אותם ולהידרש אליהם, עוד לפני שהם גדלים והופכים למפלצת שאי-אפשר להשתלט עליה. לצד זה, אני גם שואל את עצמי שאלות הפוכות, כמו מה זו בכלל "איכות חיים"? ואיך נראים "חיים טובים" עבורי?

החודש נחקור יחד איך, לדעתי, אפשר לחיות חיים טובים ומספקים יותר, בלי לחכות לנקודת השבירה.

אני גם שמח לעדכן שבחודש האחרון השקענו בארבעה סטארט-אפים כחול-לבן, ואני עדיין מחפש יזמים/ות מדהימים שיצטרפו לפורטפוליו שלנו. בנוסף, נובמבר ודצמבר מלאים במפגשים, ארוחות ערב, דרינקים ומיט-אפים שאנו עורכים ב-Fusion לקהילת ההיי-טק הישראלית. זה מאד מספק, אבל גם קצת מעייף לארגן את הכל. מוזמנים לעקוב ולהירשם לאירועים - ללא עלות או אותיות קטנות - כאן.

שתי בקשות קטנות מקהל העוקבים כדי שנמשיך לגדול:

  1. אם יש לכם רעיונות לנושאים שתרצו לקרוא עליהם בגיליונות הבאים, אני אשמח מאד אם תשיבו למייל הזה - אני משיב לכולם, גם אם זה לוקח קצת זמן.
  2. בנוסף, אתם מוזמנים להזמין עוד חברים וקולגות שיצטרפו לקהילת הניוזלטר, שכבר מונה קרוב ל-17,000 מנויים ומנויות. פשוט העבירו להם את הלינק הזה.

קריאה מהנה,
גיא


מה מחכה לכם החודש בניוזלטר:

  • למה אנחנו כל כך אוהבים לרכל?
  • איך לפרוש מול קהל של מיליוני אנשים
  • כסף כן יכול לקנות לנו אושר
  • החיים קצרים מדי - האמנם?
  • לא רק בהשקעות צריך לדעת מתי לחתוך


וולקָאם טוּ דה גוּד לַייף


אלפי ספרים ניסו להגדיר לאורך השנים איך נראים "חיים טובים", ופילוסופים רבים התווכחו על משמעותם. למי מכם שאוהב מספרים ודברים מדידים - אפשר בהחלט לבחון את איכות חיינו לפי כמות הכסף שאנחנו מרוויחים, מספר השעות שאנחנו עובדים, כמה חברים יש לנו, מספר החופשות אליהן אנחנו יוצאים בשנה, מצב הבריאות שלנו, ועוד.

עם זאת, כולנו מבינים אינטואיטיבית שההגדרה לאיכות חיים משתנה בין אדם לאדם. האם לגור בעיר הגדולה, או בכפר? להקדיש יותר זמן לעבודה, או דווקא לחיי חברה ומשפחה? ומה לגבי תחביבים, בילויים וחופשות? מה המקום והתדירות שלהם בחיים שלנו, והאם יהפכו אותנו למאושרים יותר?

אם רגע נפרק את הנושא, חיים טובים - בצורתם הבסיסית ביותר, הם חיים בהם אנחנו חווים כמה שיותר רגעים חיוביים. בואו נניח רגע שכל אחד מאיתנו מחזיק בראש "קטלוג" של רגעים - חלקם חיוביים, בהם אנחנו חשים שמחה וסיפוק, ואחרים שליליים, עם תחושות של כעס או עצב. לחיות חיים מלאים ומשמעותיים לא אומר שנהיה מאושרים כל הזמן; הדרך הרי רצופה באתגרים כמו פיתוח קריירה, בניית אינטימיות במערכות יחסים, ואינספור כשלונות בדרך להצלחה. אך אם ב"קטלוג החיים" שלכם יש יותר רגעים חיוביים מאשר שליליים, אפשר לומר שהחיים שלכם טובים. כן, זה עד כדי כך פשוט.


עכשיו, בואו נסבך את זה קצת.

אושר צמוד למדד



כדי לדבר על אושר בצורה מדידה ומגובה מדעית, אני רוצה לספר על פרופסור מרטין סליגמן, פסיכולוג יהודי-אמריקאי וממייסדי הפסיכולוגיה החיובית, אשר פיתח את מודל PERMA. המודל מתייחס לחמישה מרכיבים עיקריים המשפיעים על כמה החיים שלנו טובים:


  • Positive Emotion (רגש חיובי) – זה דורש מאיתנו לשים לב אילו סיטואציות, מעשים ואנשים (או מערכות יחסים עם האנשים האלה) מעוררים בנו רגשות חיוביים, ולנסות לחוות עוד מכל אלו. זה נשמע פשוט, אבל נסו להתיישב ולערוך רשימה של מצבים, פעולות ומערכות יחסים שגורמים לכם לרגשות חיוביים. בשלב מסוים כנראה שתתחילו "להיתקע", ותצטרכו ממש להתאמץ. בכל זאת, הקונספט גורס שמודעות היא חלק ניכר מהעניין: אם נדע מה הם הגורמים שמגבירים את האושר שלנו, נוכל לשאוף לחוות יותר מהם בחיינו.


    זה הזמן להזכיר שהמוח האנושי נמשך יותר אל השלילי. איזה מבאס זה, נכון? (ראיתם מה עשיתי כאן?)

    ועכשיו ברצינות: דניאל כהנמן ז"ל, פסיכולוג קוגניטיבי ישראלי-אמריקאי וחתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2002, גילה במחקריו שאובדן של משהו כואב לנו עד פי ארבעה מההנאה שבקבלת אותו הדבר. למה המוח המעצבן שלנו עובד כך? מדובר במנגנון עתיק שמסייע לבני אדם לזהות סכנות (פיזיות או מנטליות, בצד החברתי - כי בגדול חיינו תמיד בקהילה או שבט), ולמעשה מגביר את השרידות של הפרט ושל המין כולו לאורך זמן.

    מצד שני, בחיים המודרניים זה בעיקר מביא ללחץ ועצבים. אבל אם תהיתם למה אתם נבהלים מחדשות רעות (שגם מופצות במהירות רבה, תמיד), או מרכלים לרעה עם החברים שלכם - זה לא כי אתם בני אדם גרועים במיוחד, אלא כי אתם פשוט, בני אדם.

  • Engagement (מעורבות) – קרה לכם שהייתם כל כך שקועים במשהו עד שאיבדתם את תחושת הזמן? מבלי ששמתם לב, חלפו להן כמה שעות, ולא הרגשתם בכלל רעב או צמא. לי זה קורה למשל כשאני מדבר מול קהל ומשחק כדורסל, ואפילו לפעמים כשאני כותב מאמר או משיב על מיילים בעבודה (נשבע). אז מצב כזה מכונה "זרימה," והוא מוכח מדעית כ"מצב" המסמל לנו את המקומות בהם התשוקה שלנו נמצאת, ואנו מרגישים שאנחנו "באלמנט" שלנו. מצבי זרימה הם סיטואציות בהם נרגיש סיפוק עמוק שיאפשר לנו לחיות את הרגע במלואו.

    איך מייצרים יותר מצבי "זרימה" כאלה? מחקרים מראים שמצבים כאלו מתרחשים יותר ויותר כשאנחנו פועלים מתוך תחומי החוזקה והמומחיות שלנו. זה מתקשר לגישת החוזקות, תחום מרכזי בפסיכולוגיה החיובית-יישומית, שהוכח כמשפר את שביעות הרצון ואת ההצלחה שלנו בקריירה ובעצם בכל דבר בחיים. הרעיון פשוט: להצטיין במשהו זה לא ההפך מכישלון - ובניגוד למה שרובנו עושים, להתעסק כל הזמן בכשלונות ובטעויות שלנו, לא בהכרח יקדם אותנו לעבר הצלחה. הגישה הזו דוגלת במיקוד במה שאנו כבר טובים בו: לכולנו יש יכולות מיוחדות, לעיתים בכמה תחומים - ברגע שזיהינו את החוזקות הללו, נוכל לטפח אותן ולהשתמש בהן, ובכך ללכת "נגד" החולשות שלנו.

    במה אתם מרגישים שאתם טובים יותר מאחרים? יש משהו שאתם נהנים לעשות במיוחד ואחרים בסביבתכם לא תמיד נהנים לבצע? מה אתם מרגישים שבא לכם "באופן טבעי" או יחסית בקלות? שיש לכם נטייה אליו? אלו כמה שאלות שיעזרו לכם לנסות ולהתחיל "לאתר" את החוזקות שלכם.

  • Relationships (מערכות יחסים) – ידעתם את זה כבר, ובכל זאת חשוב להדגיש: מערכות היחסים שלנו מהוות גורם ישיר לתחושת סיפוק ואושר ארוך טווח בחיינו, ועולות כמשתנה מהותי כמעט בכל מחקר העוסק בתחום.

    זוכרים שהרבה זוגות התגרשו בתקופת הקורונה, כשנאלצנו כולנו להסתגר בבית ולהתרחק מאנשים אחרים? זה קרה כי רבים עצרו לרגע להתבונן בחיים שבנו, ובעיקר באנשים ובמערכות היחסים הקרובות אליהם, ו"גילו" שהם בעצם לא אוהבים את מה שהם רואים/חווים. בחודשים הראשונים של המגפה נרשם זינוק באחוזי הגירושין ברחבי העולם, ולצד זאת כולנו מכירים את ההיא או ההוא שהפכו את חייהם ושינו עבודה או מקום מגורים - דווקא מתוך ההתבוננות הזו. הקורונה היא מגיפה בריאותית אבל הסגרים שנכפו עלינו בעקבותיה הפכו עבור רבים ל"שיחת השכמה" אישית. או במילותיה של חברה טובה: "הקורונה היא הריטריט שהאנושות לא ביקשה לעצמה, אך בהחלט הייתה צריכה".

    לא צריך לחכות למגפה עולמית כדי לעצור ולשאול את עצמנו: אילו מערכות יחסים משמעותיות ישנן בחיינו? איך מערכות היחסים שלנו משפיעות עלינו? האם הן מעצימות אותנו, או אולי פוגעות בנו? למשל, האם אנחנו נפגשים מדי חודש עם אותו חבר ותיק כי הוא תורם לנו ואנחנו נהנים בחברתו, או רק כדי "לסמן וי" עד הפעם הבאה? כשהמפגש מתבטל, האם אנחנו מרגישים הקלה? כשאנחנו מזהים מערכת יחסים שלא תומכת בנו, נוכל לשקול אם לעבוד ביחד על שיפור הקשר או, אם צריך, להתרחק.

  • Meaning (משמעות) – כולנו זקוקים לתחושת ערך ומטרה גדולה יותר מהשגרה היומיומית. המשמעות יכולה להגיע ממקום העבודה, מהקהילה, מפעילויות התנדבותיות או מכל עיסוק שמעניק לנו תחושת תרומה. בהקשר הזה, חשוב לציין: אין משמעות אחת רלוונטית לאושר שלנו - לפי מדעי האושר, המשמעות רלוונטית כל עוד שאנחנו תופסים את הדבר כמשמעותי.

    בהרצאת ה-TEDx שלה, "Don't Wait For Your Happiness—Create It", משתפת יהודית כץ, סופרת ומרצה בתחום הפסיכולוגיה החיובית, במחקר מ-2007 בו קבוצת חוקרים בדקה את תפיסת העבודה בבתי-חולים. היא לא פנתה לרופאים, לאחיות - אלא דווקא לעובדי הניקיון.

    בכנות, אם הייתם מוצאים עצמכם מנקים בבי"ח, והיו שואלים אתכם האם יש משמעות בעבודה שלכם, מה הייתם משיבים? באופן מפתיע, תוצאות המחקר הראו שמנקות רבות תופסות את עבודתן כשליחות, מרגישות "שגרירות" של בית החולים, וגם מסתכלות על התמונה הגדולה: הן מבינות שבית חולים נקי משמעו סביבה טובה יותר לרופאים, לאחיות וכמובן - למטופלים. המחקר המפורסם הזה הפך מאד שימושי עבור חוקרי אושר רבים, כי הוא הדגיש שלא מה שאנחנו עושים קובע את המשמעות שאנו נותנים לדברים, אלא הסיפור שאנו מספרים לעצמנו על למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים. בכוח יצירת סיפור מסגרת חדש לעובדות קיימות, אנחנו יכולים להמציא משמעות לחיינו ולסיפור שלנו.

    או במילים אחרות: כל אחת ואחד מאיתנו יכולים לבחור לשנות את האופן בו אנו רואים את העולם, ולבחור בנרטיב או סיפור עם משמעות לגבי החיים, מערכות היחסים, היצירה והעשייה שלנו - ובכך, להעלות דרמטית את רמת האושר שלנו ע"י יצירת משמעות בחיינו.

  • Achievement (הישג) – הישג יכול להיות מושג חמקמק. מהו הישג, בעצם? ניתן להגדירו ככל מטרה שהצבנו לעצמנו והשגנו דרך מאמץ. כיוון שהתאמצנו ועבדנו עבורם, הישגים מעלים את תחושת הערך העצמי שלנו. עם זאת, הישגים באזורים שאין לנו עניין בהם - לא משפיעים עלינו באותה הצורה.

    לכן חשוב לשאול את עצמנו האם אנחנו נמצאים במקום בו אנו רוצים להיות (בקריירה, בזוגיות, עם חוג החברים, בביטחון הכלכלי שלנו, בזיקה למקום בו אנחנו חיים)  - אחרת, אנו עלולים להמשיך ולהרגיש ריקנות למרות ההישגים הרבים שלנו. מכירים בסביבה שלכם אנשים כאלה, שלא משנה כמה יש להם, הם אף פעם לא שמחים בחלקם ואפילו נראים קודרים או עצובים מאד? ייתכן ועמוק בפנים הם לא שבעי רצון מסוגיות מדרגה ראשונה (איפה הם גרים, מערכות היחסים שלהם, במה הם עובדים, ועוד), ולכן כל הישג סביב הקיים - פשוט לא מרצה אותם.

    כשאין הלימה בין הרצונות העמוקים שלנו למצבנו בחיים, שום הישג, תואר, או סכום כסף לא ישנו את הרגשתנו לאורך זמן. אגב, אם אתם חושבים שזה מאתגר לעצור ולשאול את עצמנו זאת אחת לכמה זמן שאלות מהותיות על איפה אנחנו בחיינו והאם אנחנו שמחים, אתם צודקים. אבל זה בדיוק מה שקרה לסימון ביילס, מתעמלת אמריקאית ואלופה אולימפית, באמצע האולימפיאדה ומול קהל של מיליונים, עם לחץ אדיר ואחריות לאומית על כפתיה. ביילס - שעד אז זכתה בשש מדליות זהב אולימפיות - החליטה לפרוש מהאולימפיאדה לא בעקבות פציעה פיזית, אלא כי הרגישה שהיא לא "מכויילת למטרה", לדבריה. בהמשך, שוחחה בריאיונות רבים על המתח הנפשי והעומס המנטלי שהרגישה, ואף קידמה מודעות לחשיבותה של בריאות מנטלית ושל "כושר נפשי" לספורטאי-על. לא רק הפיזי.

"לפעמים אני באמת מרגישה שמשקל העולם מונח לי על הכתפיים", מתוך חשבון האינסטגרם של סימון ביילס


ספוילר: השנה ביילס חזרה אל אולימפיאדת פריז, וקטפה שלוש מדליות זהב ומדלית כסף אחת.

לו הייתי רוטשילד



שאלת השאלות היא: האם כסף באמת קריטי לאיכות החיים שלנו? הוא חשוב, בהחלט - אבל לא תופתעו לגלות שהוא די אובר-רייטד.

נתחיל בגילוי לב: בעבודתי אני פוגש לא מעט יזמים ומשקיעים שהגיעו להצלחה כלכלית אדירה. בעוד חלקם (מעטי מעט) מאושרים מאד מחייהם, רובם לא מסופקים, שלא לומר "סובלים" מאותן טרדות ודאגות שיש לבני אנוש אחרים, "הרגילים", אלו שלא עשו אקזיט. בכמה מהשיחות הכנות ביותר שמעתי מיזם שכבר עשה אקזיט של 100 מיליון דולר, אבל נמצא בלחץ וחרדה מתמידים עם הסטארט-אפ החדש שלו (כיוון שאת החברה הבאה הוא רוצה "להפוך לפחות ליוניקורן" - ובאמת, קשה לדמיין את הלחץ ואת רמת הציפיות המופעלים עליו בימים אלו, אחרי רצף גיוסים אדירים, ולאור ההצלחה המהירה של המיזם הראשון), ופגשתי לצד זאת אחרים שאמנם יש להם פחות כסף מאותו יזם, אך הם נראים, מרגישים ומשדרים שביעות רצון, שמחת חיים וחיונית גבוהה יותר.

ועכשיו, למדע: מחקרים מראים שאנשים שמונעים בעיקר מכסף נוטים להיות פחות מאושרים, ואף להרוויח פחות מאלו שפועלים מתוך תחושת מטרה אישית שאינה רק כלכלית. הסיפוק, כך נראה, נבנה מבפנים. כשאנחנו מחוברים למה שאנחנו עושים, אנחנו יכולים "להתמסר" לעשייה ולשכוח מהזמן ("זרימה", זוכרים?) - וזה משחק תפקיד מרכזי בתחושת הרווחה וההנאה שלנו מהחיים.

נוסף לכך, יותר מהכסף שאנו מרוויחים, זהו הזמן שאנחנו מבלים בעבודה והאנשים איתם אנחנו עובדים שמשפיעים הרבה יותר על האושר שלנו. ההגיון פשוט: העבודה "תופסת" נתח של כ-8-9 שעות ביום מתוך 16 שעות הערות שלנו, ועוד כ-2-3 שעות מתבזבזות על "לוגיסטיקה" - נסיעות, פקקים, חיפוש חניה, קניות, סידורים. בסופו של יום, אנחנו עובדים ברוב שעות הערות שלנו - זה מסביר למה חשוב שנצליח לנסוך משמעות בעשייה שלנו, עם אנשים שאנו אוהבים ומעריכים, ונהנים מהזמן שלנו איתם. כסף? חשוב כדי להוריד את הנושא מהשולחן ולהימנע מחרדות כלכליות, אבל הוא-הוא לא יהפוך אותנו למאושרים.

כסף כן יכול לקנות לנו אושר (במיקור חוץ)



כשאנחנו מתחילים להרוויח יותר, אנו מצפים שאיכות החיים תעלה יחד עם השכר - ובכן, לא תמיד זה המצב. נכון, כסף מאפשר לנו ליהנות יותר: להרשות לעצמנו בגדי מותגים, ארוחות במסעדות יוקרה, חופשות בחו"ל, אבל בשגרת היום-יום התחושה שלנו נשארת כמעט זהה. נפגוש את אותם האתגרים בעבודה, נחזור אל אותם הקשרים החברתיים, והבעיות שאלו מביאים עמם.

אז איך הכסף באמת יכול להוביל לאושר? כשהוא מאפשר לנו חופש מוגבר. אם יש לך כסף - רצוי להפנות אותו לכיוונים שמעניקים חופש: למשל, לעבוד פחות ולחיות חכם יותר, לעסוק במה שמספק אותנו באמת, להשקיע ביוזמות שמקדמות מטרות אישיות - כאן טמון הכוח של הכסף להשפיע על רמות האושר שלנו.

אנחנו רגישים מאד לכסף שלנו, אך לרוב מתייחסים באדישות לזמן שלנו. אולי כי את הכסף נוכל להרוויח שוב ואפילו להכפיל, אבל את הזמן שאבד - לא נוכל להשיב. זמן הוא המשאב היקר ביותר, וגם היחיד שבאמת מתכלה ללא אפשרות להחזרה. כבר לפני 2,000 שנים הפציר בנו הפילוסוף הרומאי סנקה: "הפסיקו לומר שהחיים קצרים. החיים שלכם ארוכים דים, אך אתם מבזבזים את זמנכם היקר מבלי לשים לב".

לכן, החלטות בנוגע לאופן שבו אנחנו מבלים את זמננו משפיעות הרבה יותר על איכות החיים שלנו, מאשר השאלה על מה אנחנו מוציאים את כספנו. אולי הבעיה היא לא שהחיים קצרים מדי, אלא אנחנו פשוט לא נוהגים בהם בחוכמה? אנשים יתאכזבו לאבד 100 ש"ח, אבל ישלימו עם בזבוז של חצי יום בסיטואציה לא נעימה, רק מתוך לחץ חברתי או חיצוני. כמה שווה הזמן שלנו במהלך חצי יום כזה? אולי הגיע הזמן להפוך את סדרי העדיפויות?

חשוב לשאול את עצמנו מעת לעת: מה אני עושה עם הזמן שלי? לפעמים נגלה שהשקענו את זמננו בפעילויות שלא ממש מספקות אותנו, רק כי חשבנו שהן מועילות. הכוח שלנו בהצבת גבולות, בידיעה מתי לומר "לא", ובזיהוי משימות שמעוררות בנו רגשות שליליים, ובמקרה הצורך - שימוש בכסף כדי "לצאת מהסיטואציה" או לעשות מיקור חוץ לפעולה שגורמת לנו לתסכול, יכולים לשדרג את איכות חיינו. למשל, אנחנו יכולים לבקש עזרה ממי שפחות אכפת להם לבצע את המשימות האלו, או לשכור שירותים חיצוניים כמו ניקיון הבית, בישול, טיול עם הכלב ואפילו עמידה בתור במקומנו (כן, יש שירות כזה), ובכך לחיות טוב יותר.



השאלה היא, האם אתם אמיצים מספיק?


כדי לחיות חיים טובים, נדרש מאיתנו אומץ. קל להישאב לשגרה ולמקומות הנוחים, ולתרץ את זה בכך שזו המציאות שנכפתה עלינו, כי "לא נולדנו למשפחה הנכונה", "לא התחלנו בנקודת הפתיחה האידיאלית", או סתם "עכשיו זה לא הזמן המתאים". אתם כבר יודעים מה דעתי לגבי נושא הזמן.

ובכן, לא נשאר לנו הרבה ממנו. כמה פעמים שמעתם את אותו החבר מתלונן על הקשר הזוגי שלו, או את החברה המוכשרת שמרגישה שהגיעה לתקרת זכוכית במקום העבודה? ובכל זאת, אתם נפגשים איתם כעבור חודש והם נשארים באותו המצב בדיוק.

לעשות שינוי זה לא קל - להיפרד, להתפטר, לדבר על קשיים במערכות יחסים, הרבה יותר פשוט להישאר במוכר, גם אם הוא לא מספק, כי האופציה השנייה לא ידועה, מפחידה, ואנחנו לא יודעים אם נסתדר שם טוב יותר.


אך התמורה היא עצומה: היא האושר שלנו.

חשוב להקדיש זמן לחשוב על החיים, לשאול את עצמנו שאלות קשות, ולא רק כשצצה בעיה. דמיינו מעין "צ'ק אין" עם עצמנו - כדי לוודא שכל החלקים נמצאים במקום הנכון, או לפחות בדרך לשם. אם זה המצב בתחום מסוים - סמנו לעצמכם וי. אם מצאתם את עצמכם מסמנים יותר מדי איקסים? אולי כדאי לשקול לעשות שינוי דרסטי באזור הזה, בעיקר אם סימנתם לגביו איקס גם לפני חודש, חודשיים ושנה.

אני אישית נהגתי לעשות תהליך כזה לפחות אחת לשנה (בראש השנה העברי), ולאור ההשפעה האדירה שלו על חיי והדחיפה לשינויים באזורים שהפריעו לי - הרחבתי את הנוהג גם ליום ההולדת שלי (הוא חל במאי), ראש השנה האזרחית, וכמובן - ביום כיפור. גם עם בת הזוג שלי, אנחנו עושים "צ'ק אין" על מערכת היחסים שלנו, אחת לחודש לפחות, אפילו שהיא ממוסדת ויציבה. אותו הדבר קורה עם השותפים העסקיים שלי, עובדים וקולגות (בתדירות נמוכה יותר) - לא צריך לחכות למשבר או אתגר מהותי, כדי לוודא ש"מפת החיים" האישית שלנו ו"מפת מערכות היחסים" שלנו מצביעות לכיוון הנכון.

כדאי גם לקבוע זמן מובנה ביומן, כדי לכתוב ולנתח מה עושה לנו טוב.


זה יכול למשל להיראות כך:

רשימת היסודות לאושר וחיים טובים יותר - הצעת הגשה בלבד

המטרה היא לא לוותר לעצמנו, ולעדכן כל הזמן את רשימת ה-"מה הם חיים טובים בשבילי?". מותר ורצוי להציב סטנדרט גבוה, ולפעול באומץ ובנחישות כדי לקרב את המציאות לאידיאל שלנו.

לא פשוט להחזיק את העבודה ומערכות היחסים בסטנדרט גבוה, אבל אם ניסיתם מספיק זמן, הבעתם את הצרכים והרצונות שלכם, ולא קיבלתי תגובה מספקת - ייתכן וזה הזמן לחתוך. זה יכול להיות מאד קשה, אבל העיקרון הוא לזהות את המקומות בהם אנחנו מרגישים טוב, ושם להגביר את הווליום. במקומות אחרים, כדאי לשמור על עצמנו, על הזמן, המשאבים, והנפש שלנו. הצבת גבולות ויציאה ממקומות שלא עושים לנו טוב, הם עוד צעד משמעותי בדרך ליצירת חיים טובים יותר.

והיי, לפחות אתם לא עושים את זה באמצע אירוע הספורט הגדול בעולם.

שרינג איז קארינג

המלצות קריאה, האזנה וצפייה לחיים טובים יותר 👌🏻😊


💪🏻 גלו את החוזקות שלכם: כלי האבחון CliftonStrengths כולל 177 שאלות בסולם אחיד, עליהן יש לענות במהירות ובאופן אינטואיטיבי. השאלון זמין לרכישה באתר Gallup, מיליונים כבר מילאו אותו והמחקר עליו נמשך. לאחר האבחון תקבלו את חמשת החוזקות הדומיננטיות שלכם, איתן תוכלו לעבוד.

🎙️ שיחה טובה בין אחים על חיים טובים יותר: יהודית כץ, שהוזכרה כאן קודם בשיחת ה-TEDx שלה על איך ליצור את האושר שלנו, מובילה כבר שנים פודקאסט נהדר העוסק בחשיבה חיובית ("חושבים טוב"). אחד הפרקים אליו חזרתי לאחרונה, ועליו מבוסס חלק מתוכן הניוזלטר, הוא "איך לחיות טוב יותר", בו היא מארחת את אחיה, דוד כץ, פודקאסטור ויזם בעצמו. פרק מומלץ.

📽️ מינימליזם להמונים: אנחנו יודעים שכדאי להשקיע יותר בחוויות ופחות בחפצים, אבל כשיוצא דגם חדש לסמארטפון שלנו, אנחנו (לרוב) רצים לקנות אותו. "מינימליזם עכשיו" הוא סרט חמוד המוזרם בנטפליקס ועוקב אחרי שני חברים ותיקים שהפכו את המינימליזם לתנועה, ומסבירים למה החיים שלנו יהיו טובים יותר - אם יהיה לנו פחות. לטריילר, ולסרט עצמו.

📽️ ואז, היא נפלה מהקורה: אם אתם רוצים להתאמן בלומר "לא" במצבים קשים, ולדעת מתי לחתוך, סדרת הדוקו הזו היא בשבילכם. נטפליקס זיהו את הפוטנציאל לאחר הנפילה והפרישה של סימון ביילס מאולימפיאדת טוקיו, ומיהרו להצמיד אליה מצלמה שתיעדה אותה במשך ארבע השנים האחרונות עד שובה לקורה. זה מרתק גם מהזווית של התמודדות ספורטאי עילית עם לחץ והצבת סטנדרט גבוה: מדלית זהב או כלום. לטריילר, ולסדרה.

כתבו לי חזרה מה לקחתם מהגיליון הזה, האם הצלחתי לחדש לכם או לעורר בכם השראה ומוטיבציה לעשות שינוי?

שלכם,

גיא

אמל״ק

רבים מאיתנו מתחילים לחשוב על איכות החיים רק כשמשהו משתבש: כשהזוגיות מתרחקת, כשאי-אפשר לחשוב על להגיע לעבודה מחר בבוקר, או כשהגוף (והנפש) מאותתים לנו על שחיקה. החודש נחקור יחד איך, לדעתי, אפשר לחיות חיים טובים ומספקים יותר, בלי לחכות לנקודת השבירה. 😌

האזינו לפודקאסט